כותרת
> C;
1/1
אורח חיים

"מתברר שיש דרכים רבות ושונות לחזק את הזוגיות, ואולי אף למנוע פרידות וגירושים"

ירכא אורח חייםפורסם: 15.02.21 , 21:26ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

הקורונה גרמה לשינוי בחלוקת מטלות הבית ולבני זוג להכיר יותר זה את זו ואף השפיעה לטובה ולרעה על חיי המין של זוגות רבים. כך עולה מממצאי פיילוט ייחודי שהכינה הפסיכולוגית פרופ' נעמי גור, המתבסס על 400 תשובות לשאלון בנושא השפעת הקורונה על הזוגיות

"אני בטוחה שתופעות תקופת הקורונה: סגר, בידוד, אבטלה, ילדים בבית, המעבר לעבודה בבית, בילוי זמן רב ביחד והחוסר במגעים חברתיים גוים לצורת חיים שונה ולשינויים רבים בזוגיות. מסבירים לנו ללא הרף בכל אמצעי התקשורת שהנגיף הנורא והסגר הממושך משפיעים על הבריאות, על הכלכלה ועל ההורות – אך אין כל התייחסות אפילו ברמז להשפעתם על חיינו כזוג. לכן החלטתי לנסות להבין יותר את המתרחש בתחום זה באמצעות הממצאים". כך אומרת הפסיכולוגית פרופ' נעמי גור על ממצאי פיילוט מיוחד שהיא הכינה, שהתבסס על 400 תשובות לשאלון בנושא השפעת הקורונה על הזוגיות.

היא מספרת על התמונה הכללית שהתקבלה מהתשובות לשאלון כיצד משפיע משבר הקורונה על הזוגיות. פרופ' גור: "בימים אלו של הסגר, בני זוג שנוצר ביניהם קונפליקט מנסים להתמודד איתו בדרכי שלום, דיבור, הבנה והכלה, ואף מוכנים להגיע לפשרות באמצעות וויתורים או התחשבות ברגשותיו של השני. כמובן יש גם כעסים וריבים וניסיון לשנות גישות. יש מקרים יוצאי דופן, כמו של גבר, שחשש להידבק בקורונה ולכן דרש מאשתו העובדת מחוץ לבית להכין מדי ערב רשימה של אנשים שהיא פגשה במשך היום. אם היה מוצא ברשימה אדם 'חשוד', הוא היה מקים בחדר השינה מחיצת פלסטיק וכל אחד מהם ישן בחלק אחר של החדר".

עוד מתברר שבתקופה זו בני זוג ממקמים את הזוגיות בסדר עדיפות גבוה יותר – מאשר בשגרה שקדמה לה וכי קיימים הבדלים משמעותיים ביחסם של בני הזוג לקורונה, כשאחד מהם חי בחרדה ואילו השני רוצה להמשיך את שגרת חייו והבדלים אלה יוצרים בסיס לקונפליקטים. ממצאי הפיילוט מגלים כי הגורם העיקרי המשפיע על הזוגיות בתקופת הקורונה הוא הזמן הרב שבני הזוג נמצאים ביחד בבית שלא כהרגלם. בעקבות זאת נוצר שינוי בחלוקת מטלות הבית ולבני הזוג מתברר שאפשר לעבוד גם כצוות ולהתמודד עם מצבים קשים כזוג. תקופת הקורונה אף מהווה הזדמנות לשוחח יותר, להכיר יותר וליצור קרבה, כשמילות המפתח לחיזוק הקשר שחוזרות על עצמן הן: פתיחות, הקשבה, סובלנות והבנה.

פרופ' גור שימשה כמפקחת על היועצים ויועצת בכירה הראשונה במשרד החינוך ובארץ שהכניסה למערכת החינוך את תפקיד הייעוץ ואת היועצים, הייתה ממקימי השירות הפסיכולוגי הייעוצי בישראל ואף ריכזה את תחום הייעוץ בבתי ספר התיכוניים בישראל. במשך כ-20 שנה הרצתה באוניברסיטת תל אביב. פרופ' גור, אם לשלוש בנות וסבתא לעשרה נכדים וגם 8 נינים, פרסמה במשך השנים מאמרים מקצועיים רבים כגון "הורים לילדי המסכים" ב"הארץ". היא הוציאה לאור שלושה ספרים: "אהבה שפויה" העוסק בזוגיות שהפך לרב מכר, פורסם במהדורות רבות ותורגם לגרמנית ולהונגרית, "מצאתי את עצמי ליד הכיור" העוסק בנושאים פסיכולוגיים, ו"מי פה המבוגר האחראי?" העוסק בגידול ילדים. היא הקימה במכללה האקדמית לישראל תוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי ואף שימשה כראש התוכנית ומרצה במשך כשני עשורים.

הפיילוט של פרופ' גור נעשה בשיתוף פעולה עם בני משפחתה, נכדתה מאיה ובתה הבכורה ענת דובובסקי. היא חיברה שאלון שהופץ ברשתות החברתיות וכלל 16 שאלות שהתמקדו בסוגייה כיצד מגיבים זוגות שונים למצב הקשה. "למרבה השמחה, הגיעו תוך זמן קצר מעל 400 שאלונים מלאים בתשובות מפורטות.

לדבריה, התמונה משקפת את התכנים של התשובות בלבד ואינה מהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה, כשבאופן טבעי אנשים שאין להם אוכל לתת לילדיהם ועסקיהם או פרנסתם קורסים לא היו פנויים למילוי השאלון. אחוז משמעותי של המשיבים הן נשים, שרובן מבטאות יותר את רגשותיהן. עם זאת, התמונה המתקבלת מעידה שגם הגברים שותפים לשינויים שמתארות הנשים.

לדברי פרופ' גור, מניתוח התשובות לשאלון מסתבר שלבני הזוג יש השקפות ודעות שונות בכל הנוגע למצב הנוכחי, כשעיקר השוני הוא אופן התמודדותם עם אי-ודאות והקושי לחיות עם העובדה שלא ידוע מה יהיה, מתי מצב זה ייגמר וכיצד יסתיים. "רובם מסכימים שיש לפעול בהתאם להנחיות, אך יש הבדלים, לעתים קיצוניים ברמת החשש, הפחד והחרדה של בני הזוג: אחד חי בחרדה מתמדת, לא יוצא מהבית ואינו מוכן לפגוש אנשים כדי לא להידבק, ואילו השני מנסה לחיות את חייו ללא פחד ובמידת זהירות המתאימה לו. החרדה והפחד הם רגשות עזים שיש סיכוי קטן לשנותם בעזרת הסברים ונימוקים הגיוניים. לכן, מלבד אמירות השופטות ומבקרות את הצד החרד כמו: פחדן, חרדתי או היסטרי, מסתבר שבדרך כלל מתאמצים להבין אחד את השני. אך עדיין לשני הצדדים לא פשוט לחיות עם שוני זה ברגשות ובהתנהגות ביום יום".

שאלה נוספת שהופיעה בשאלון עסקה בשינוי חיי מין בתקופה זו. התשובות התחלקו לשלוש קבוצות ברורות: כאלה שטוענים שאין כל שינוי, כאלה שמרגישים שהשינוי לרעה וטוענים שהזמן הרב שהם מבלים יחד גורם לתשוקה להחוויר, להתמתן, האש נכבית, הם מתגעגעים לגעגוע, יש מצבי רוח שבגללם האנרגיות יורדות, וכמובן נוכחותם המתמדת של הילדים. ומנגד, היו בני זוג ששיתפו כי בעקבות המצב יש שינוי לטובה במשיכה המינית ובחיי המין שלהם. הם התייחסו לזמן הפנוי שלהם ביחד ללא לחץ כגורם ליותר אנרגיה, ליותר מגע וליותר חשק להתכרבל ביחד.

כאמור, הנושא המובהק שעולה מהתשובות של הגברים והנשים לשאלון הוא השינוי המשמעותי בכמות הזמן שמבלים ביחד בני הזוג. "יש זוגות שאחד מהם עובד בבית והשני נמצא בחל"ת, יש זוגות ששניהם עובדים מחוץ לבית אבל פחות שעות, ויש בני זוג ששניהם עובדים מהבית. "בשגרה שלפני הקורונה בני הזוג נפגשים בדרך כלל בערבים, כשהם עייפים מטרדות היום וכמעט אין להם רגע פנאי במשך היום להחליף מילה, הארוחות ביחד די נדירות, כל אחד עסוק בענייניו בכל רגע ומביא את המתחים שלו הביתה. כפי שמצטייר מהתשובות הרבות שהתקבלו לשאלונים, הזמן הרב שבני הזוג מבלים ביחד כעת, שלא כהרגלם, הוא אחד השינויים המשמעותיים המשפיעים באופן שונה על כל זוג. זוגות רבים מעידים שהם נהנים מהאווירה הרגועה, מהשחרור מהעומס ומהעיסוק הרב מחוץ לבית. הם משתפים כי בתקופה זו יש יותר זמן שקט ללא לחץ, להסביר, להקשיב ולהבין זה את זו וגם עושים פעולות רבות ביחד שלא עשו קודם".

חלק מאלו שענו על השאלון חושבים שהזמן הרב ביחד לעתים גורם לחיכוכים, למתחים ולכעסים ביניהם ואף להוציא תסכולים בריבים ובכעס. מנגד, יש זוגות המחליטים לשתות כוס קפה ביחד, משוחחים בהנאה, מבשלים ואוכלים ארוחות יחד, מבצעים שיפוצים בבית, וכאשר מותר יוצאים להליכה, לטיולי אופניים, עושים תרגילי אימון, רואים ביחד סדרות וסרטים בטלוויזיה ומשחקים במשחקי קופסה. רבים מתארים ככיף את גילוי הבישול ביחד, ואף יש זוגות שקובעים דייט כדי לשוחח ולהיות ביחד.

תשובות רבות בשאלון מתייחסות לשיחות, לדיבור, להקשבה ולתקשורת רבה וטובה יותר שבשל הלחץ והעיסוקים שהיו לפני הקורונה ושגרת החיים לא אפשרו קודם. יש בני זוג המשוחחים בכנות ובפתיחות רבה על רגשות, על עצמם ועל הזוגיות. כך, למעשה, הם מצליחים להכיר יותר טוב אחד את השני גם לאחר שנים של חיים ביחד. ומנגד, יש גם זוגות שהזמן הרב ביחד גורם לשניהם או לאחד מהם סבל וממש משגע אותם, בעיקר בסגר כשרוצים לברוח אך אין לאן, כפי שהגיבו מספר נשאלים בביטויים: 'כמו אריה בכלוב', 'הר געש מתפוצץ' או 'סיר לחץ'". פרופ' גור: "נשים רבות מציינות שיש פחות מתח ויותר רוגע, וכך נוצרת יותר קרבה. גם הזוגות שנהנים ביחד מדגישים שחשוב לשמור על המרחב האישי ולהשאיר זמן לעיסוקים אישיים ולתחביבים".

כמו כן, היותם של בני הזוג ביחד בבית משפיעה על חלוקת המטלות הנהוגה שהופכת ליותר שוויונית, "וכאשר מתחלקים בעבודות מגלים שיש דברים רבים שיכולים לעשות ביחד כמו: בישול, ניקיון וסידורים שונים. עם זאת, ברור שמי שנמצא יותר שעות בבית חלקו גדול יותר בביצוע עבודות הבית". בנוסף, תשובות רבות מעידות שדרך השיחות שמנהלים בני הזוג יש יותר מעורבות בחיי היום יום של השני ואף מצליחים ליצור קרבה ולהכיר יותר טוב זה את זו. פרופ' גור: "נשים רבות מגלות או מקבלות הוכחה נוספת לכך שבן זוגן סובלני, תומך, מכיל, ניתן לסמוך עליו, הוא יציב, יש לו הומור והוא מבשל טוב. כמובן שיש גילויים מסוג אחר כמו למשל שבן הזוג פחדן, דחיין, חרד, לא עומד בלחצים, היא משמינה ועוד.

לפי עדותן של נשים רבות, הן גילו להפתעתן שיש להן תכונות והתנהגויות כמו: "אני שתלטנית, אי אפשר לעמוד בציפיותיי'', "עליי להיות יותר סובלנית, לדעת לוותר, ללמוד להבליג", "אני אופטימית ומוצאת פתרונות למצבים מסובכים", ועוד.

ומה למדו בני הזוג על הזוגיות בתקופה קשה זו ועל איזה מהשנויים שחלו היו רוצים לשמור? פרופ' גור: "בדרך כלל התשובות משקפות הרגשה שכזוג מסוגלים להסתדר גם במצבי לחץ קשים. טוב שיש זוגיות בזמן המשבר, כי בני הזוג עוזרים זה לזה בהפגת המתח ונמצאים שם אחד עבור השני. רבים גילו ששווה להשקיע בזוגיות, שהם מסוגלים לעבוד כצוות ושניתן לעבור ביחד גם דברים קשים. יש הרואים בתקופה זו הזדמנות להכיר יותר זה את זו, ואילו אחרים רואים את המשבר כמבחן לזוגיות ואף מדגישים את הזמן שהם מבלים ביחד המאפשר לדבר בפתיחות ובכנות על דברים שנדחקו".

רבים מהם הציעו לבלות ביחד "ללא מסכה" כל יום זמן מסוים ודייט קבוע לפחות פעם בשבוע, ואף היו בני זוג שהחליטו לומר כל ערב לפני השינה שלושה דברים טובים שקרו במשך היום. פרופ' גור: "רבים הבינו שהזוגיות היא נכס שכדאי לשמור עליו – למרות העיסוקים הרבים של כל אחד כפרט, וכמובן יש כאלה שרוצים לחזור לשגרה המוכרת. בכוונתי היה למקד את השאלות בשאלון בזוגיות ובמה שמתרחש בחיי זוגות בתקופה נוראה זו. עלינו לעסוק בנושא ולא להמשיך להתעלם ממנו בשם שמירה על הפרטיות. זו הזדמנות ללמוד, לשנות, לדבר בפתיחות ולהיות גלויים. לאור התכנים שנחשפו בתשובות לשאלון מתברר שיש בידינו דרכים רבות ושונות לחזק את הזוגיות, ואולי אף למנוע פרידות וגירושים".

פרופ נעמי גור, צילום: טל דובובסקי 

פרופ נעמי גור, צילום: טל דובובסקי 

פרופ נעמי גור, צילום: טל דובובסקי 

אולי יעניין אותך גם