הפרויקט "מקלט של שפיות" הוא יוזמה ייחודית של עמותת איבדאע, שמטרתה לטפח ולקדם אמנות בקרב הקהילה הערבית בישראל. היוזמה, שזכתה לתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות, מהווה מפגש תרבותי מרתק בין אמנים יהודים לאמנים ערבים.
העמותה אירחה שלושה אמנים יהודים שנעקרו מבתיהם בגלל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואיפשרה להם להתארח בקרב הקהילה הערבית בכפר יאסיף. במהלך שהותם, האמנים הכירו מקרוב את התרבות והמסורת המקומית, וקיבלו חשיפה לטכניקות ולסגנונות האמנותיים הייחודיים של האומנים המארחים - איליא בעיני וסלאם מוניר דיאב.
האמנים המציגים בתערוכה המסכמת של הפרויקט הם בני דורות שונים, אך כולם מאופיינים ברוח צעירה ויצירתיות אמנותית מקורית ועכשווית. ליהיא טלמור, אמנית ותיקה ילידת 1944, ואייל בן סימון, בן 46, היו תושבי קיבוץ אדמית הסמוך לגבול לבנון לפני שנאלצו לעזוב. עדי בן חורין, בן 53, עקור מקיבוץ בר-עם.
כעקורים, חווים השלושה תחושה של ניתוק ממקומם הטבעי והזרות במקומות מגוריהם הנוכחיים. סיפוריהם האישיים משתקפים ביצירותיהם עוצמתיות, ומהווים מקור עשיר להשראה אמנותית. איליא בעיני, שליווה את האמנים המתארחים לאורך עבודתם בסדנאות היצירה בכפר, חולק אתם סיפור אישי מרתק שבא לידי ביטוי ביצירותיו. גם חייו ויצירתו של יוזם הפרויקט, סלאם מוניר דיאב, הושפעו מסיפור חייהם של סבו ואביו שנעקרו מעכו ב-1948.
המרחב בו נפגשו, פעלו ויצרו האמנים הוא גלריית מוזיאון איבדאע, הממוקמת במבנה עתיק מתקופת השלטון העות'מאני בלב כפר יאסיף העתיק. האתר ההיסטורי והאווירה הייחודית הפכו לחלק בלתי נפרד מהתהליך היצירתי ומההשראה שליוותה את האמנים.
המציאות הגיאופוליטית המורכבת באזור והשאלות הנוגעות לזהות, עקירה ופליטות באות לידי ביטוי בעבודותיהם העוצמתיות של שלושת האמנים. דרך שפה חזותית עשירה ומגוונת של ציורים, פיסולים, רישומים ומיצבים, הם חוקרים את החוויה האנושית על כל היבטיה - זיכרונות, תקוות, כאב וחוסן נפשי.
"מקלט של שפיות" הוא לא רק פרויקט אמנותי מרשים, אלא גם ניסיון מרגש לבנות גשרים, לעודד דו-קיום ולטפח הבנה הדדית בין קהילות שונות באזור. דרך האמנות, היוזמה מספקת במה ליצירה משותפת, לחלוקת סיפורים אישיים ולהעמקת הדיאלוג התרבותי. זוהי הזדמנות פז להכיר מגוון קולות וגישות חדשות, ולהפנים את החשיבות שבקבלת האחר והקשבה לסיפורו.
התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב ומזמינה אתכם להגיע, להתרשם ולהשתתף בחוויה הייחודית והמלאה משמעות הזו. כאן, בין כתלי המוזיאון העתיק, האמנות מפגישה בין העבר וההווה, מעוררת מחשבות עמוקות ומציעה ניצוץ של תקווה לעתיד טוב יותר. אל תפספסו את ההזדמנות להיחשף לכוחה של האמנות לחבר בין בני אדם ולקדם שלום.
אשמח להרחיב על האמנים המשתתפים בפרויקט "מקלט של שפיות":
ליהי טלמור - האמנית הוותיקה בקבוצה, ילידת 1944, מגדירה את עצמה כ"סבתא של הקבוצה". טלמור, שנעקרה מהיישוב אדמית הסמוך לגבול עם לבנון, בחרה בשני מסלולי יצירה שונים עבור התערוכה:
1. ציור על גבי שברי חרס עתיקים - טלמור מצאה השראה בחפצים עתיקים אלו, המסמלים חיבור עתיק למקום ולזמן. היא ראתה בהם הזדמנות ליצור משהו חדש, תוך שימוש בטכניקות ציור מגוונות, שילוב צבעים, טקסטורות וצורות כדי להביע את רגשותיה וחוויותיה האישיות.
2. רישום של סביבת חוף התמרים בעכו - במהלך שהותה בעכו, טלמור התרשמה מהנופים המרהיבים והאוירה הייחודית של העיר העתיקה. היא בחרה לתעד את חוויותיה ברישומים עדינים ומפורטים, תוך התמקדות בפרטים הקטנים ובצבעים עדינים.
אייל בן סימון - צלם ואמן וידאו ארט ומיצב, בן 46, גם הוא עקור מהיישוב אדמית. בחיפושו אחר השראה בסביבתו החדשה, בן סימון פיתח יצירה ייחודית הסובבת סביב ספרים ישנים:
1. ספרים ישנים מכוסים בקרום לבן - הספרים, המסמלים ידע, זיכרון ותרבות, נצבעו בלבן כדי לשקף את חלוף הזמן והשינויים שחלו.
2. גזירים מאותם ספרים עם טקסטים בערבית ובעברית - בן סימון השתמש בגזירים כדי ליצור קולאז'ים המשלבים שתי השפות, ולבטא את ההתמודדות עם מידע רב ומגוון.
עדי בן חורין - פסל ומיצב בן 53, עקור מקיבוץ בר-עם. בן חורין התאהב במבנה העתיק של הגלריה ברגע שהגיע וראה בו "אהבה ממבט ראשון". הוא התגבר על אתגרים הנדסיים ובטיחותיים והפך את המקום למרחב יצירתי:
פסל עץ מגזע עתיק עם שמלת כלה לבנה - הפסל המרכזי של בן חורין מורכב מגזע עץ עתיק ועקום, המסמל את מסלול החיים העקורים שלו. השמלה הלבנה המונחת עליו מייצגת תקווה ועתיד חדש, עם היכולת לצמוח ולהתחדש גם לאחר קשיים.
שלושת האמנים השתמשו בחומרים ובטכניקות שונות כדי לבטא את סיפוריהם האישיים כעקורים, מתוך התייחסות למורשת התרבותית, לזהות, לזיכרונות, לתקוות ולמציאות הגיאופוליטית המורכבת בה הם חיים. יצירותיהם מרגשות ומעוררות מחשבה על הקשר בין עבר להווה, הנצחת זיכרון והבטחת עתיד טוב יותר.
לסיכום:
הפרויקט האמנותי "מקלט של שפיות" הוא חוויה מרגשת ומלאת משמעות של מפגש תרבויות, שיתוף פעולה וחקירה עצמית. דרך יצירותיהם הייחודיות של שלושת האמנים היהודים העקורים - ליהי טלמור, אייל בן סימון ועדי בן חורין - אנו נחשפים לסיפורים אישיים עוצמתיים על זהות, זיכרון, תקווה וההתמודדות עם המציאות הגיאופוליטית המורכבת באזור. בשילוב חומרים וטכניקות מגוונות כמו ציור, רישום, פיסול ומיצבים, היוצרים מעניקים ביטוי ויזואלי עשיר ומרגש לחוויותיהם הטראומטיות של עקירה ועזיבת הבית. אך מעבר לכאב, בולטת גם האיתנות והיכולת להמשיך להתקיים, ליצור ולקוות לעתיד טוב יותר. התערוכה, המתקיימת בגלריית המוזיאון ההיסטורי בכפר יאסיף, מזמינה לא רק להעמיק בסיפורים האישיים, אלא גם לחוות מפגש תרבותי בין האמנים היהודים לאמנים הערבים המארחים. זוהי הזדמנות פז לקידום דו-קיום, דיאלוג והבנה הדדית באמצעות האמנות. בסופו של דבר, "מקלט של שפיות" הוא לא רק תערוכה, אלא מסע מרתק אל עולמם הפנימי של בני אדם, המשקף את הכוח האנושי להתגבר על קשיים ולמצוא דרכים חדשות ויצירתיות לחיות בשלום.
